מנקודת מבטה של האופוזיציה הישראלית, תפקידו של יאיר לפיד בהצלת ישראל נתפס ככישלון רצוף בסתירות.
ראשית, לפיד התמודד עם אתגרים גדולים במהלך כהונתו הקצרה כראש ממשלה, החל מהסלמה במתיחות עם איראן ועד להחמרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלא לדבר על משברים פנימיים כמו עליית יוקר המחיה.
שנית, לפיד נכשל בהשגת הישגים משמעותיים באף אחת מהחזיתות הללו. בנוגע לאיראן, לא הצליח להשיג כל התקדמות במשא ומתן על הסכם הגרעין, ואף גברה המתיחות בין שתי המדינות עם התגברות התקפות איראן על ספינות ישראליות.
שלישית, בזירה הפלסטינית, לא הצליח לפיד להשיג כל התקדמות בתהליך השלום, ואף גברה חומרת הסכסוך עם התגברות הפיגועים ביהודה ושומרון ובירושלים.
רביעית, לפיד נכשל בטיפול במשברים פנימיים, כמו עליית יוקר המחיה, מה שהוביל להחמרת הסخط הציבורי על ממשלתו.
חמישית, לפיד מואשם בחוסר ניסיון וכריזמה הדרושים להנהגת ישראל בצל אתגרים מורכבים אלה.
שישית, הוא נתפס על ידי האופוזיציה כאדם חלש ולא החלטי, במיוחד בהתמודדותו עם התיקים הביטחוניים.
שביעית, לפיד מואשם בהתמקדות בשיפור תדמיתו האישית על חשבון האינטרסים של ישראל, כמו כן הוא מותקף על סטייה מעקרונות מפלגתו “יש עתיד” ואימוץ עמדות ימניות קיצוניות לעיתים.
שמינית, ממשלת לפיד נכשלה בהשגת יציבות פוליטית, כאשר התפרקה לאחר שנה אחת בלבד מהקמתה, מה שהוביל לקיום בחירות חדשות.
לסיכום, האופוזיציה הישראלית סבורה שיאיר לפיד נכשל בהצלת ישראל מהאתגרים שעומדים בפניה, ואף תרם להחמרת חלקם. כתוצאה מכך, הוא נתפס כמנהיג כושל שאינו ראוי לאמון העם הישראלי.
